הרוב המכריע של העוסקים במקצועות הטיפול הנפשי מתארים את האוריינטציה המקצועית שלהם כשילוב אקלקטי או אינטגרטיבי כלשהו, כך שאין זה מקרי כי הפסיכותרפיה האינטגרטיבית נחשבת ל'גל החמישי' בפסיכותרפיה. בסדנא זו יוצגו בפני המשתתפים המודלים האינטגרטיביים המרכזיים, נעסוק באינטגרציה תיאורטית, ברעיון 'הגורמים המשותפים' כמודל אינטגרטיבי, באקלקטיות ובאינטגרציה מטה-תיאורטית. מטרת הסדנא היא בחינת היסודות הפילוסופיים, המדעיים והקליניים של מסורות אינטגרטיביות מרכזיות אלו.

שיטת 'ההתמקדות' היא תהליך שעקרונותיו זוהו ופותחו על ידי הפילוסוף והפסיכולוג י. ג'נדלין, אשר זיהה סוג מיוחד של מודעות נפשית-גופנית אצל מטופלים שהצליחו להתקדם משמעותית בתהליך טיפולי. הוא פיתח את שיטת ההתמקדות כדרך להיעזר במיומנות הזאת זו ולטפל דרכה. במרכז התהליך מתן תשומת לב לדרך שבה הגוף שלנו חווה מצבים שונים בחיינו. לפי גישה זו, אם נאפשר לעצמנו לזהות את התחושה המורגשת בגופנו, לשהות אתה באופן סקרני ומקבל היא תיפתח בפנינו ותסייע לנו לפגוש רגשות חבויים, לשחרר בעדינות מצבים תקועים והיא עשויה גם להצביע על צעדי פעולה שנמנענו לעשותם קודם לכן.
הסדנא המוצעת תכלול שלושה מפגשים בני 4 שעות כל אחד, שבה יוצגו ויתורגלו מושגי היסוד של ה'התמקדות'. כדי להעמיק את הלמידה המשתתפים נדרשים לתרגל בין המפגשים בטלפון בזוגות ולקרוא חומר שיינתן. הסדנא תאפשר היכרות ו'טעימה' מהגישה. לבוגרי הסדנא שיהיו מעוניינים בהעמקה וביישום הגישה לטיפול תוצענה מסגרות להמשך הלמידה והתרגול.

השפה האנליטית השתנתה משפה של קונפליקט לשפה של חסך, ותשומת הלב הקלינית שלנו עברה מההגנות-מבוססות-ההדחקה אל עבר הדיסוציאציה והפיצול. השינוי הוא כה דרמטי, עד כדי המשגת כל הפרעות האישיות כנובעות מטראומות יחסים המייצרות מבנה אינטרה-פסיכי דיסוציאטיבי ומרובה פיצולים. מודל העצמי היחידאי הפך, כך נראה, לנחלת העבר, אך מבחינת הטכניקה הטיפולית נדמה כי הפסיכואנליזה עדיין מחפשת את דרכה, שכן הכלי המרכזי להשגת השינוי נותר אינטרפרטטיבי באופיו: התערבות המקדמת תובנה. בגישות טיפוליות אחרות, שאינן אנליטיות באופיין, קיימות כבר מזה שנים רבות טכניקות שונות להתמודדות עם בעיית הדיסוציאציה והפיצול: טכניקות חווייתיות. מעצם מהותן, טכניקות אלו מתאפיינות בכוח מרשים 'לעורר לחיים' מצבי-עצמי מנותקים וחלקי-עצמי מושתקים. עם הופעתם של אלה, עשוי להיפתח פתח אל דיאלוגים מקדמי-אינטגרציה. בסדנא נתאר את השינוי התיאורטי שחל בפסיכואנליזה ואת האפשרויות הקליניות החדשות שנפתחות בפני מטפלים ומטפלות שמוכנים לשלב עבודה טיפולית חווייתית בעבודתם הדינמית הקלאסית. למעשה, ננסה לצעוד על גשר חדש על פני מים סוערים: גשר היוצא מגדת ההמשגה האנליטית ומגיע אל גדת הפרקטיקה החווייתית.

מין ומגדר הינם היבטים המשפיעים באופנים רבים ושונים על תיאוריות פסיכולוגיות, על המחקר בפסיכולוגיה, על תחום האבחון ועל טיפול פסיכולוגי. בחלקה הראשון של הסדנה יינתנו מספר כלים לקריאה מגדרית ביקורתית של כתבים תיאורטיים, קליניים ומחקריים בפסיכולוגיה. נקרא קטעים קצרים מכתבים קלאסיים ועכשוויים, ונלמד לזהות הטיות מגדריות הקשורות בתפיסות לגבי מהו אדם ולגבי דרכי התפתחותו, יחסיו הבינאישיים, מניעיו, ועוד. נעלה שאלות בנוגע לאופנים הגלויים והסמויים שבהם מגדר משפיע על הבנת המתרחש בטיפול ועל כתיבה של תיאורי מקרה. בחלקה השני של הסדנה תוצע מסגרת לחשיבה משותפת על האופן שבו תפיסותינו לגבי מין ומגדר משתתפות בהבניית הטיפול ובעיצוב הגבולות של המתרחש בתוכו. המשתתפות/ים יוזמנו לחשוב ולהתדיין על תפיסותיהן/ם לגבי השאלה מהי זהות מינית, כיצד היא מתעצבת ומהם הגורמים המשפיעים על התפתחותה. כמו כן, נדון בשאלה כיצד התפיסות הללו משפיעות על מקומם/ן של המשתתפים/ות כמטפלים וכמטפלות, תוך דיון בדוגמאות קליניות.

הסדנא המוצעת תכלול שלושה מפגשים בני ארבע שעות, בה נתוודע דרך תרגול  אל מספר טכניקות פסיכודרמטיות, ובהמשך נקיים עיבוד משותף של  התהליך לשם בחינת  מאפייניה של עבודה טיפולית המשלבת הבעה ויצירה. נתבונן על כוחה של למידה תוך-אישית ובינאישית ויזואלית ואקטיבית, על הקשר בין ביטויי הספונטאניות  לבין הרצון והחופש לבחור ועל דרך השתקפותן "מעל פני המים" של מחשבות, רגשות, זיכרונות ותחושות באמצעות משחק וחילוף תפקידים.

הפסיכותרפיה האקזיסטנציאלית תוהה עד כמה יש לאדם את החופש להשתנות?
מהו החופש של האדם לרצות, לבחור, לפעול? המציאות שסביבנו מסייעת להכחשה כאשר אנחנו יוצרים את עולמנו באופן כזה שהוא נראה לעתים כאילו והוא בלתי תלוי במעשינו אנו. 'לקיחת אחריות' פירושה גם להיות מודעים לכך שהאדם הוא היוצר הבלעדי של גורלו, של אסונו, של רגשותיו, של סבלו ושל יסוריו. הפסיכודרמה המתבססת על ביטוי ספונטאני בדרך של התנסות חווייתית ויזואלית ואקטיבית, מייצרת מגע ופותחת צוהר חדש אל לב לבו של הקונפליקט האקזיסטנציאליסטי שתואר לעיל. זהו צוהר חדש אל הקשר המורכב שבין האדם המושפע מהעולם שסביבו לבין האדם המשפיע על המציאות החיצונית והפנימית באופן פעיל ונחרץ. הפסיכודרמה מזמינה את המטופל, כמו גם את המטפל, למגע יותר אמפטי וחומל עם עצמו.